למה אנחנו מצליחים לשמור על "פוקוס"? חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי היכולת להישאר מרוכזים במשימותינו מתאפשרת בזכות ה"קלאוסטרום" - ד'ר עמי ציתרי

אבסטרקט

העולם מלא באינספור גירויים חושיים. ובכל זאת, אנחנו מצליחים לעמוד בפני הסחות הדעת ולהישאר ממוקדי מטרה. מה מאפשר לנו להישאר ב"פוקוס"? מחקר חדש של האוניברסיטה העברית מצא כי יכולת זו מתווכת על ידי ה"קלאוסטרום", אזור מסתורי הממוקם עמוק במוח.

מטח של מידע תוקף את חושינו, כאשר רק חלק קטן ממנו רלוונטי לתיפקוד שלנו בכל רגע נתון. כיצד אנו שומרים על קשב מול כל הסחות הדעת הפוטנציאליות, ומצליחים לבצע את המשימות היומיומיות שלנו?

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית זיהה את ה"קלאוסטרום" כממלא תפקיד מרכזי בשמירה על החוסן מפני הסחות דעת, והיכולת שלנו לשמר קשב. אזור מוח מסתורי זהלמה אנחנו מצליחים לשמור על "פוקוס"? חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו כי היכולת להישאר מרוכזים במשימותינו מתאפשרת בזכות ה"קלסטרום", אזור מסתורי במעמקי המוח האנושי.

העולם מלא באינספור גירויים חושיים. ובכל זאת, מצליחים בני האדם לעמוד בפני הסחות הדעת ולהישאר ממוקדי מטרה. מה מאפשר לנו להישאר ב"פוקוס"? מחקר חדש של האוניברסיטה העברית מצא כי יכולת זו מתווכת על ידי ה"קלסטרום", אזור מסתורי הממוקם עמוק במוח.

מטח של מידע מתקיף באופן שוטף את החושים שלנו, אשר רק חלק קטן ממנו רלוונטי בכל נקודת זמן נתונה. כיצד אנו שומרים על תשומת ליבנו מול כל הסחות הדעת הפוטנציאליות ומצליחים לבצע את המשימות היומיומיות שלנו? חשבו על הורה שמוביל את ילדיו בבית קולנוע. כיצד הוא מצליח לא לאבד אותם בעוד שדעתו מוסחת בזרם בלתי נגמר של תוכן וגירוי חושי?

מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית זיהה את ה"קלסטרום" כממלא תפקיד מרכזי בשמירה על החוסן מפני הסחות דעת, היבט מרכזי במיומנות תשומת הלב הסלקטיבית. אזור מוח מסתורי זה ממוקם מתחת לקליפת המוח ונראה כוילון דק של תאי עצב. ה"קלאוסטרום" הוא המבנה המקושר ביותר במוח, מה שמרמז על תפקודו המרכזי של ׳מרכז העצבים׳ הקטן הזה. חוקרים שיערו בעבר כי ה"קלאוסטרום" הוא האזור במוח בו מתארגנת התודעה. אך עד כה, האנטומיה הייחודית של האזור הזה מנעה בדיקה ישירה של תיפקודו.

הצוות בראשות תלמידי הדוקטורט גל אטלן, אנה טרם ונועה פרץ-ריבלין, במעבדה של ד"ר עמי ציתרי באוניברסיטה העברית, זיהה שיטה ייחודית לגישה גנטית לנוירונים בקלאוסטרום של עכברים. הם גילו כי תפקודו התקין של הקלאוסטרום חיוני כדי לאפשר לעכברים לבצע משימה הדורשת קשב, כאשר הוסיפו לכך גירוי מסיח. במשימה, עכברים נאלצו להמתין בסבלנות להבזק אור קצר , המודיע להם על זהות אתר שבו תינתן להם ההזדמנות לשתות מים. העכברים, אפילו אלה שאצלם הושתק הקלאוסטרום, למדו את המשימה ביעילות. עם זאת, עכברים בעלי קלאוסטרום מושתק הפכו רגישים להסחות.

בניסוי נוסף החוקרים הרחיקו גורי עכברים מאמהותיהם, והחזירו אותם בזה אחר זה. בהיעדר מסיחים, אמהות העכברים החזירו את הגורים בחזרה אל הקן. אך בנוכחות צליל מסיח, הביצועים של האימהות, אצלן הקלאוסטרום הושתק, נפגמו, בעוד שאמהות בריאות התעלמו מהצליל והחזירו את גוריהן לקן.

בניסויים נוספים מצאו החוקרים משערים כי הקלאוסטרום מגביל את הייצוג של מידע חושי. לכן משערים החוקרים כי הקלאוסטרום מסייע לשמירה של קשב בכך שהוא מקטין את הייצוג החושי של אינפורמציה לא רלוונטית.

למחקר יש השלכות על האבחון והטיפול של מגוון נרחב של מחלות והפרעות בהן יש ביטוי לשיבוש של קשב. בין היתר, הפרעת קשב וריכוז (ADHD), וכן הפרעות פסיכוטיות.

 

קראו עוד (אנגלית)