המכון למדעי החיים נוטל חלק פעיל במהפכה חסרת התקדים, המתרחשת היום בתחום מדעי החיים. המחקר במכון מקיף ששה תחומי דעת מרכזיים (המוצגים בסדר אלפאביתי): אקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, ביוכימיה מולקולרית ומבנית ופרוטיאומיקה, ביולוגיה תאית והתפתחותית, גנטיקה וגנומיקה, מדעי המח, מדעי הצמח והסביבה. כוחו של המכון נובע מגישתו הרב-תחומית לחקר השאלות המדעיות שעל הפרק, ומיכולתם של חוקריו למזג שיטות מחקר קלאסיות עם שיטות וגישות חדשניות ופורצות דרך.
על מנת לקדם את עבודתנו המדעית, מקיים המכון מספר מרכזי שרות מתקדמים. מרכזים אלה משמשים אף כמרכזי הדרכה לכלל קהילת החוקרים בתחום מדעי החיים בארץ באמצעות סדנאות וקורסים, הנערכים בשיתוף עם חוקרי המכון ו/או חברות שונות מתחום הביוטק. במכון כ-55 חברי סגל, 650 תלמידי תואר ראשון, 200 תלמידי מחקר ו-50 עמיתי מחקר פוסט דוקטוראנטים.
|
המחקר במכון לכימיה מקיף את כל תחומי הכימיה המודרנית. בין תחומים אלה ניתן למצוא כימיה אנליטית, כימיה יישומית, כימיה ביולוגית וביופיסיקלית, קטליזה, כימיה פיסיקלית, כימיה אי-אורגנית, כימיה של חומרים מתקדמים, כימיה רפואית, ננוטכנולוגיה, כימיה אורגנית וכימיה חישובית. כ 100 תלמידים לתואר שני, 150 תלמידי דוקטורט ו 50 פוסט דוקטורנטים מחו"ל עוסקים במחקר פעיל בחזית המדע בתחומים אלה. תיאור מפורט של תחומי המחקר ניתן למצוא באתר המכון לכימיה .
|
המכון למדעי כדור הארץ ממוקם בקמפוס ספרא שבגבעת רם והוא אחד ממכוני הפקולטה למדעי הטבע. המחקרים במכון מיישמים שיטות מודרניות במדעי הטבע השונים להבנת התפתחותו ודרך פעולתו של כדור הארץ. חוקרי המכון עוסקים במגוון רחב של נושאים: החל בהיווצרות יבשות והרים, מחזור החמצן הגלובלי והתפתחות הוריקנים ושטפונות, וכלה במנגנון יצירת השלד הגירי של אלמוג, תנועת מזהמים במי תהום ובאטמוספירה, היווצרות טיפות גשם בענן, השלבים הראשונים של התפתחות סדקים בסלע לפני רעידת אדמה או של בועת גז במאגמה לפני התפרצות וולקנית. סלעי ישראל, מפרץ אילת, הים התיכון, הכנרת, ים המלח והאטמוספירה של המזרח התיכון מהווים מעבדת שטח למחקר התשתית הטבעית של מדינת ישראל. חוקרי המכון נוטלים חלק פעיל בפיתוח התשתית תוך שימת דגש על הבנת השפעות הגומלין בין האדם וסביבתו.
|
מכון רקח לפיזיקה הוא המחלקה לפיזיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים. המכון הוא חלק מהפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, שממוקמת בקמפוס אדמונד י. ספרא בגבעת רם. הפעילות במכון כוללת מחקר והוראה בכל תחומי הפיזיקה. בפרט, חוקרי המכון עוסקים בתחומי האסטרופיזיקה, פיזיקה של החלקיקים האלמנטריים, פיזיקה של המצב המוצק, אופטיקה, פיזיקה גרעינית, פיזיקה של מערכות לא לינאריות וביופיזיקה. המכון כולל קבוצות מחקר ניסיוניות ועיוניות.
|
מכון איינשטיין למתמטיקה נוסד בשנת 1925 עם הקמת האוניברסיטה העברית, ומאז הוא נמנה בין מרכזי המחקר המובילים בעולם. נושאי המחקר במכון כוללים, בין השאר, את יסודות המתמטיקה, אלגברה ותורת החבורות, תורת ההצגות, גיאומטריה דיפרנציאלית, טופולוגיה אלגברית, אנליזה, התורה הארוגודית, תורת המספרים, הסתברות, קומבינטוריקה, ותורת המשחקים . המכון מעניק תואר ראשון, שני, ושלישי (דוקטורט), ומארח מדי שנה פוסט-דוקטורנטים ומרצים אורחים מכל העולם. כמו-כן חברי המכון פעילים במגוון פרוייקטים חינוכיים לקידום המתמטיקה והוראתה בקרב הנוער והציבור הרחב.
|
המשימה של המחלקה לפיזיקה יישומית היא לרכוש, לייצר ולהפיץ ידע בגבול המחקר בפיזיקה ולרתום אותו למשימה לקידום מדע וטכנולוגיה יישומית. בפרט, המחלקה לפיזיקה יישומית עוסקת בתחומי ההיי-טק הרלוונטיים לננו-טכנולוגיה, אלקטרואופטיקה, מיקרו-אלקטרוניקה וטכנולוגיות קוונטיות.
לאתר המחלקה 
|